Skip to main content

Law1983

Section 2יד of חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג–1983, תשלום בעבור שירותי השגחה ותעודת הכשר.

This section is in פרק ג׳: תקן כשרות רב מוסמך ורשות כשרות מקומית / סימן ה׳: בעלי תפקיד בגוף נותן הכשר ובמועצה דתית (כותרת נמחקה)

2יד. תשלום בעבור שירותי השגחה ותעודת הכשר

תיקון: תשפ״ב, תשפ״ו

(א)מועצה דתית המספקת לעוסק שירותי השגחה או תעודת הכשר תִגבה מהעוסק אגרה לפי סעיף 7(ב) לחוק שירותי הדת היהודיים, לפי העניין.

(ב)רשות כשרות מקומית שאינה מועצה דתית המספקת לעוסק שירותי השגחה או תעודת הכשר תִגבה מהעוסק אגרה; השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע הוראות לעניין אגרות לפי סעיף קטן זה בהתאמה לאגרות שנקבעו לפי סעיף 7(ב) לחוק שירותי הדת היהודיים.

(ג)(החל מיום 19.7.2028): שכרו של משגיח ישולם על ידי רשות כשרות מקומית או מי מטעמה.

(ד)(החל מיום 19.7.2028): רשות כשרות מקומית או מי מטעמה לא ייתנו למשגיח שכר או כל תגמול אחר, הנקבע לפי תוצאות שירות השגחה שיבצע.

(ה)(החל מיום 19.7.2028): מלבד התשלום האמור בסעיף קטן (ג) לא יינתנו למשגיח או לקרובו בעבור ביצוע תפקידו של המשגיח כל תשלום, במישרין או בעקיפין, או כל טובת הנאה אחרת, בכסף או בשווה כסף, ממי שאינו רשות הכשרות המקומית או מי מטעמה.

(ו)על אף האמור בסעיף קטן (ה) לעניין טובת הנאה למשגיח, השר רשאי לקבוע הוראות לגבי עוסקים שלגביהם נדרשים שירותי השגחה רציפים בהתאם לתנאי ההכשר, הנוגעות לסידורי לינה ושהייה של משגיח בבית העסק או בסמוך לו, המתחייבים לשם מילוי תפקידו שלא ייחשבו טובת הנאה לעניין סעיף זה; הוראות כאמור ייקבעו באופן שיבטיח, בין השאר, כי לא יתקיימו יחסי העסקה בין המשגיח ובין העוסק.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג–1983⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring