סעיף 5 לתקנות החברות (אישור חלוקה), התשס״א–2001, דוחות כספיים.

(א)חברה אשר הגישה בקשה לאישור חלוקה תמסור לנושה מהותי או נושה מובטח שלה, שיבקש זאת ממנה, בלא דיחוי, את הדוחות הכספיים המבוקרים האחרונים שלה לרבות הדוחות המאוחדים, שתאריך המאזן הכלול בהם לא יקדים ביותר משישה חודשים את המועד שבו הוגשה הבקשה לאישור החלוקה, ואם חלפה תקופה ארוכה משישה חודשים מאז תאריך המאזן הכלול בדוחות הכספיים המבוקרים, יצורפו גם דוחות סקורים אחרונים ובלבד שתאריך המאזן בדוח הסקור לא יקדים ביותר מחמישה חודשים את המועד שבו הוגשה הבקשה לאישור החלוקה.

(ב)לבקשה לאישור חלוקה של חברה פרטית תצורף הסכמתו של רואה החשבון המבקר של החברה, לכך שחוות דעתו או דוח הסקירה שלו לדוחות הכספיים המבוקרים או הסקורים יימסרו לנושה.

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט לקבוע כי החברה תהיה פטורה מחובת מסירת הדוחות הכספיים לנושה מהותי או נושה מובטח, אם שוכנע כי יש במסירתם כדי לפגוע בטובת החברה; קבע בית המשפט כאמור יקבע הוראות באשר למתן זכות עיון לנושים המהותיים או המובטחים, הכל כפי שיקבע; הורה בית המשפט כאמור, יתנה את זכות העיון בדוחות הכספיים בדרישה מן הנושה כי לא יעשה שימוש במידע שבדוחות הכספיים ולא ימסור אותו לאחר אלא למטרה שלשמה קיבל את זכות העיון.

(ד)חברה שהגישה בקשה לאישור חלוקה תמסור לנושה שיבקש זאת ממנה, בתוך עשרה ימים ממועד הדרישה, את הדוחות הכספיים המפורטים בתקנת משנה (א).

(ה)חברה רשאית להתנות את מסירת הדוחות הכספיים כאמור בתקנת משנה (א) או תקנת משנה (ד) בדרישה מן הנושה שיתחייב כלפיה כי לא יעשה שימוש במידע שקיבל ולא ימסור אותו לאחר אלא למטרה שלשמה קיבל את המידע; סירב נושה להתחייב כאמור, לא יהא רשאי לפנות לבית המשפט בטענה כי החברה סירבה למסור לו את המידע שביקש.

(ו)החברה רשאית לסרב לבקשתו של הנושה לפי תקנת משנה (ד) אם לדעתה המידע אינו דרוש לו במישרין לשם גיבוש החלטתו באשר לקיומו של חשש סביר כי החלוקה תמנע מן החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות בהגיע מועד קיומן, או אם לדעתה הבקשה הוגשה שלא בתום לב או אם יש במידע סוד מסחרי או שגילוי המידע עלול לדעתה לפגוע בדרך אחרת בטובת החברה.

(ז)בית המשפט לא יאשר את הבקשה לחלוקה אם החברה סירבה למסור המידע כאמור בתקנת משנה (ד), אלא אם כן שוכנע כי אין לדחות את הבקשה לאישור חלוקה בשל אי מסירת המידע מאחר ושוכנע כי לא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מן החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות, בהגיע מועד קיומן; ואולם לא יראו סירוב החברה לבקשה לקבלת הדוחות הכספיים, כעילה לאי אישור החלוקה אם חובו של הנושה נפרע או אם הוצע לו לפרוע את חובו והוא סירב או לא השיב להצעה או אם ניתנה לו הגנה הולמת אחרת להבטחת זכויותיו.