סעיף 6 לתקנות החברות (אישור חלוקה), התשס״א–2001, מידע לנושה מהותי.

(א)נושה מהותי או נושה מובטח של חברה שהגישה בקשה לאישור חלוקה רשאי לבקש מן החברה כל מידע נוסף שיפרט בדרישתו, הדרוש לו במישרין, לשם גיבוש החלטתו באשר לקיומו של חשש סביר שהחלוקה תמנע מן החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות בהגיע מועד קיומן (להלן – בקשה לקבלת מידע).

(ב)חברה רשאית להתנות את מסירת המידע, בהתחייבות הנושה כלפי החברה כי לא יעשה שימוש במידע שקיבל ולא ימסור אותו לאחר אלא למטרה שלשמה קיבל את המידע; סירב נושה להתחייב כאמור, לא יהא רשאי לפנות לבית המשפט לפי תקנת משנה (ד) בטענה כי החברה סירבה למסור לו את המידע שביקש.

(ג)החברה רשאית לסרב לבקשתו של הנושה לפי תקנת משנה (א) אם לדעתה המידע אינו דרוש לו במישרין כאמור בתקנת משנה (א) או אם לדעתה הבקשה הוגשה שלא בתום לב או אם יש במידע סוד מסחרי או שגילוי המידע עלול לדעתה לפגוע בדרך אחרת בטובת החברה; תשובת החברה לנושה שביקש המידע, לרבות סירוב לתיתו, תינתן בתוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים.

(ד)בית המשפט לא יאשר בקשה לחלוקה אם החברה סירבה למסור את המידע כאמור בתקנת משנה (ג), אלא אם כן שוכנע כי אין לדחות את הבקשה לאישור חלוקה בשל אי מסירת המידע מאחר ששוכנע כי לא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מן החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות, בהגיע מועד קיומן; ואולם לא יראו סירוב של החברה לבקשה לקבלת מידע כעילה לאי אישור החלוקה, אם חובו של הנושה נפרע או אם הוצע לו לפרוע את חובו והוא סירב או לא השיב להצעה או אם ניתנה לו הגנה הולמת אחרת להבטחת זכויותיו.