תקנות2002הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 51 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס״ב–2002, בקשת נושה למימוש בטוחה.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ו׳: בקשה לפשרה או להסדר שמטרתה הבראת החברה / סימן ה׳: בקשת נושה למימוש בטוחה
51. בקשת נושה למימוש בטוחה
(א)בקשת נושה למימוש נכס משועבד או לגיבוש שעבוד צף או למימוש נכסים על ידי בעל שעבוד צף שגובש על פי סעיף 350(ו) לחוק (להלן – בקשה למימוש בטוחה), תוגש לבית המשפט בצירוף מסמכים וראיות אחרות התומכים בבקשתו והמוכיחות את זכותו בנכס ואת גובה החוב; הראיות והעובדות המפורטות בבקשה ובמסמכים המצורפים יאומתו בתצהיר; מבקש הבקשה למימוש בטוחה ימציא, בלא דיחוי, העתק של הבקשה למבקש ולמבקש הקפאת ההליכים, לפי הענין.
(ב)החלטה בבקשת נושה כאמור בסעיף קטן (א) לא תינתן במעמד צד אחד אלא אם כן שוכנע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי עקב מהותו וטיבו של הנכס המשועבד יש חשש כי הדיון במעמד שני הצדדים יפגע באופן מהותי בזכויות המבקש.
(ג)החלטה בבקשת נושה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן בהקדם האפשרי תוך שימת לב לסוג הבטוחה ולשאר נסיבות הענין.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס״ב–2002 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.