Regulations2002The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 51 of תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס״ב–2002, בקשת נושה למימוש בטוחה.
This section is in פרק ו׳: בקשה לפשרה או להסדר שמטרתה הבראת החברה / סימן ה׳: בקשת נושה למימוש בטוחה
51. בקשת נושה למימוש בטוחה
(א)בקשת נושה למימוש נכס משועבד או לגיבוש שעבוד צף או למימוש נכסים על ידי בעל שעבוד צף שגובש על פי סעיף 350(ו) לחוק (להלן – בקשה למימוש בטוחה), תוגש לבית המשפט בצירוף מסמכים וראיות אחרות התומכים בבקשתו והמוכיחות את זכותו בנכס ואת גובה החוב; הראיות והעובדות המפורטות בבקשה ובמסמכים המצורפים יאומתו בתצהיר; מבקש הבקשה למימוש בטוחה ימציא, בלא דיחוי, העתק של הבקשה למבקש ולמבקש הקפאת ההליכים, לפי הענין.
(ב)החלטה בבקשת נושה כאמור בסעיף קטן (א) לא תינתן במעמד צד אחד אלא אם כן שוכנע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי עקב מהותו וטיבו של הנכס המשועבד יש חשש כי הדיון במעמד שני הצדדים יפגע באופן מהותי בזכויות המבקש.
(ג)החלטה בבקשת נושה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן בהקדם האפשרי תוך שימת לב לסוג הבטוחה ולשאר נסיבות הענין.
The text on this page is adapted from the entry תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס״ב–2002 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.