הנוסח המלא של חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, תשט״ז–1956, ב-10 סעיפים.

בחוק זה תהיה לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה).

שר האוצר מורשה, אם הוא סבור שיש בכך ענין של טובת הכלל, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לערוב בשם המדינה למילווה, בדרך של הוצאת איגרות חוב, שלוו רשויות מקומיות, הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, חברה אשר הממשלה משתתפת בהון מניותיה או בהנהלתה, וכן כל תאגיד אחר אשר לדעת השר יש בפעולותיו ענין של טובת הכלל.

ערבות לפי סעיף 2 היא על סכום המילווה, לרבות הריבית, לפי השינויים העשויים לחול בו מזמן לזמן עקב תנאי הצמדה שבאגרות החוב.

סעיפים 3 ו־4 לחוק ערבויות מטעם המדינה, תשי״ד–1954, יחולו על ערבות לפי סעיף 2 כאילו היתה ערבות לפי אותו חוק.

(בוטל).

אדם שקיבל פטור, זיכוי או הנחה ממס על פי חוק זה ואינו זכאי להם בהתאם לצו לפי סעיף 5 או בהתאם לתכנית שאושרה בצו כאמור, ישלם לאוצר המדינה את הסכום שלא שילם משום אותו פטור, זיכוי או הנחה, ודינו של הסכום כדין מס הניתן לניכוי במקור, בדרך שתיקבע בתקנות ועל הניכוי יחולו הוראות סעיף 48 לפקודה.

יראו סעיפים 5 ו־6 כאילו נכללו בפקודה, ולענין הוראות סעיפים 31(7) ו־(8) דין אגרות חוב שהוצאו על־ידי רשות מקומית כדין תעודות חוב, והביטוי ”חברה“ כולל לענין אגרות חוב אלה כל אדם הממונה על תשלום ריבית עליהם.

(א)על אף האמור בכל דין רשאי האוצר, או מי שנתמנה לכך על ידיו, לדרוש מכל אדם שבידו הופקד פקדון בהתאם לצו לפי סעיף 5, או שהוציא אגרות חוב בהתאם לצו כאמור, ידיעות, פרטים, מסמכים, דו״חות, הודעות, פנקסים, ותעודות אחרות הנוגעות לפקדונות או לאיגרות חוב כאמור או לשימוש בכספי פקדונות או איגרות חוב, אלא ששום דבר בסעיף זה לא יחייב גילוי שמו של מפקיד או של בעל אגרות חוב.

(ב)ידיעה או תעודה שנמסרו כאמור בסעיף קטן (א) אין לגלותם אלא לשם ביצוע חוק זה.

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

(א)תחילתו של חוק זה היא ביום קבלתו בכנסת.

(ב)צו לפי סעיף 5 יכול שיינתן לגבי פקדונות שהופקדו ואגרות חוב שהוצאו לפני תחילתו של חוק זה, אולם זיכוי, פטור או הנחה ממס לפי אותו סעיף לא יוענקו אלא משנת המס 1955 ואילך.