הנוסח המלא של תקנות העונשין (דרכי ענישה), תשט״ו–1954, ב-6 סעיפים.

בתקנות אלה –

”המשטרה“ – ראש הענף הפלילי של מטה המשטרה של המחוז בו עמד העבריין לדין בערכאה ראשונה.

הטיל בית המשפט מאסר על תנאי, ישלח רשם בית המשפט, תוך שבעה ימים, הודעה על גזר הדין למשטרה.

מי שהוטל עליו מאסר על תנאי חייב לתת את טביעת אצבעותיו משנדרש לכך על ידי המשטרה.

פירוש העוונות בגזר הדין, הנדרש בסעיף 18(ב) לחוק, ייעשה על ידי נקיבת הפרקים או מספרי הסעיפים של פקודת החוק הפלילי, 1936, ואם נקבעה העבירה בחוק אחר – על ידי נקיבת שם אותו חוק.

(א)הטיל בית המשפט עונש מאסר וקבע שהעונש יתחיל בתאריך שלאחר יום גזר הדין, יציין בגזר הדין את מיתקן הכליאה של שירות בתי הסוהר, שעל הנידון להתייצב בו לריצוי העונש; הנידון יתייצב במיתקן הכליאה שצוין בגזר הדין או במיתקן כליאה אחר שיורה עליו שירות בתי הסוהר.

(ב)קבע בית המשפט את יום התחלת העונש כאמור, ישלח מיד רשם בית המשפט, או מזכירו הראשי, העתק מאושר של גזר הדין לשירות בתי הסוהר.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות העונשין (דרכי ענישה), תשט״ו–1954“.