סעיף 4 לתקנות סדרי דין (עתירות אסירים), תש״ם–1980, דיון בעתירה.

(א)העתירה תישמע במעמד העותר והמשיב או באי כוחם, במועד שקבע בית המשפט, ורשאי בית המשפט לצוות על המשיב להשיב תשובה בכתב, בלווית תצהיר או בלעדיו תוך זמן שיורה בית המשפט.

(ב)תשובה בכתב תהיה במספר עותקים מספיק בשביל בית המשפט וכל העותרים.

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט למחוק עתירה על הסף, כולה או מקצתה, לאחר עיון בכתב העתירה בלבד או לאחר שקיבל תגובה מקדמית מהמשיב, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1)העותר לא מיצה את כל אפשרויות הפנייה בעניין זה לשירות בתי הסוהר לפי פקודות השירות כהגדרתן בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971, בטרם הגשת העתירה;

(2)העתירה על פניה היא קנטרנית או טורדנית;

(3)העתירה לא גובתה בתצהיר כנדרש בתקנה 2(ב);

(4)התקיימו שני אלה, ובלבד שלא חל שינוי בנסיבות:

(א)עתירה קודמת של העותר בעניין זהה בעיקרו נדחתה בהחלטה שיפוטית;

(ב)טרם חלף פרק זמן משמעותי ממועד ההחלטה השיפוטית האחרונה כאמור בפסקת משנה (א) ובלבד שלא יעלה על שישה חודשים.