סעיף 8ג לחוק רישוי שירותי התעופה, תשכ״ג–1963, היתר הפעלה.

(א)בלי לגרוע מהוראות סעיף 2, מפעיל ישראלי ומפעיל זר של כלי טיס לא יפעילו כלי טיס בהפעלה מסחרית לשם הסעת נוסעים או הובלת טובין בתמורה, מישראל, אליה או בשטחה (בסעיף זה – הפעלה בישראל), אלא אם כן בידם היתר לכך מאת המנהל (בחוק זה – היתר הפעלה) ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר הפעלה יינתן לתקופה קצובה, לכל יעד שהמפעיל מורשה לטוס אליו.

(א1) (1)המנהל לא ייתן היתר הפעלה, אלא אם כן התחייב מבקש ההיתר למנות אדם מטעמו לשם סיוע לנוסעים לממש את זכויותיהם בהתאם להוראות חוק פיצוי וסיוע, בכל טיסה שהוא מפעיל, שיהיה נוכח בשדה התעופה שלוש שעות לפחות לפני מועד ההמראה המתוכנן של הטיסה, ועד תום 30 דקות לאחר המראתה.

(2)החובה למנות אדם לפי הוראות פסקה (1) תחול גם בשדה תעופה מחוץ לישראל, לגבי טיסה לישראל, ובלבד שהונפק לנוסע כרטיס טיסה הלוך ושוב לטיסה מישראל ואליה, לרבות טיסה הכוללת חניית ביניים.

(3)בסעיף קטן זה –

”חוק פיצוי וסיוע“ – חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע״ב–2012;

”חניית ביניים“ ו”נותן שירותי סוכנות נסיעות“ – כהגדרתם בחוק פיצוי וסיוע;

”כרטיס טיסה הלוך ושוב“ – כהגדרתו בסעיף 3(ג) לחוק פיצוי וסיוע.

(ב) (1)המנהל לא ייתן היתר הפעלה למפעיל זר, אלא אם כן מינה המפעיל נציג בישראל מטעמו, המורשה לפעול בשמו בהליכים לפי חוק זה ולפי חוק הטיס, וכן לקבל בשמו ובעבורו כתבי בי־דין בכל הליך.

(2)בעל היתר הפעלה יודיע למנהל על החלפת נציגו בנציג אחר או על כל שינוי בפרטי הנציג; המנהל רשאי להורות לבעל היתר הפעלה להחליף את נציגו.

(3)רשות התעופה האזרחית תפרסם באתר האינטרנט שלה את פרטי הנציגים של מפעילים זרים, ותעביר פרטים אלה לרשות שדות התעופה שהוקמה לפי חוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977, לצורך פרסומם באתר האינטרנט של רשות שדות התעופה.

(ג)המנהל רשאי לקבוע בהיתר הפעלה תנאים להפעלה בישראל לגבי כל אלה:

(1)כלי הטיס שבעל ההיתר מורשה להפעיל;

(2)סוגי השירותים המוצעים באמצעות כלי הטיס;

(3)מספר הנוסעים או משקל המטען שבעל ההיתר מורשה להוביל;

(4)קיבולת המושבים או קיבולת המטען בכלי הטיס;

(5)תדירות השירותים שיינתנו ולוח הזמנים לנתינתם;

(6)הפעלת כלי טיס שאינם בבעלות המפעיל;

(7)תנאים שתכליתם שמירה על הדדיות עם מדינה אחרת הנוגעת בדבר;

(8)כל תנאי אחר שקבע השר לעניין זה.

(ד)השר רשאי לקבוע סוגי הפעלות מסחריות שלא נדרש לגביהן היתר הפעלה, ובלבד שבידי המפעיל רישיון הפעלה אווירית לפי סעיף 18 לחוק הטיס, או רישיון מקביל מהרשות המוסמכת במדינת המפעיל כהגדרתה בחוק האמור.

פורסמו תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה), התשע״ט–2018.

(ה)השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למתן היתר הפעלה, חידושו, תקופת תוקפו, תנאיו, צורתו, כללי החזקתו וכן הוראות לעניין אגרות שישולמו בעד מתן ההיתר או חידושו.

(ו)הוראות סעיפים 3(א1) עד (ג), 5, 8 ו־8ב החלות לגבי רישיון, יחולו לגבי היתר הפעלה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)סמכות הנתונה לפי הסעיפים האמורים לשר, תהיה נתונה למנהל;

(2)סמכות הנתונה לפי הסעיפים האמורים לשר התיירות, תהיה נתונה למי ששר התיירות הסמיכו לעניין זה.