סעיף 4 לחוק המועמדים להתישבות חקלאית, תשי״ג–1953, תביעה להרחקת מועמד מישוב חקלאי.

(א)אלה זכאים לתבוע לפני ועדה, מטעמים המפורטים בסעיף 6, כולם או מקצתם, את הרחקתו של מועמד מישוב חקלאי:

(1)מוסד מיישב שעשה ליישוב המועמד על הקרקע;

(2)הגוף ההתישבותי הארצי, שאותו ישוב קשור בו קשר ארגוני (להלן – הגוף ההתישבותי המארגן);

(3)הישוב החקלאי באישור מוסד מיישב שעשה ליישוב המועמד על הקרקע. ואם הוא ישוב מאורגן – באישור הגוף ההתישבותי המארגן.

(ב)היה הנתבע מתיישב בישוב מאורגן או בישוב חקלאי אחר שרוב מתיישביו הם חברים בהסתדרות ארצית של חקלאים, יובא הענין בפני ועדה שאחד מחבריה נתמנה מתוך רשימת בני אדם שהוגשה על ידי הגוף ההתישבותי המארגן, או על ידי אותה הסתדרות ארצית, הכל לפי הענין.

(ג)מי שזכאי לתבוע לפי סעיף קטן (א) לא יגיש את תביעתו, אלא כתום שני חדשים מיום שמסר למועמד התראה בכתב ובה נדרש המועמד לחדול מן המעשים המפורטים בה, שעליהם הוא עלול להיות מורחק מן הישוב כאמור בסעיף 6.