חוק1951הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 23 לחוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951, המצאת מסמכים.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק שמיני: כללי
23. המצאת מסמכים
תיקון: תשכ״ד
(א)כל צו, הודעה או דרישה (להלן – מסמך) שלפי דיני ההתגוננות האזרחית חובה להמציאו בכתב לאדם שלו נועד, מותר להמציאו –
(1)במסירה לאותו אדם;
(2)במסירה לבן משפחתו הגר אתו יחד והוא בן 18 ומעלה;
(3)במשלוח לאותו אדם בדואר רשום, לפי כתובת מקום מגוריו או עסקיו, הרגיל או האחרון;
(4)(נמחקה).
(ב)מקום שלא הוכחה שעת המצאתו של המסמך רואים אותו –
(1)כאילו הומצא כתום שתים עשרה שעות משעת המסירה – אם נמסר לפי סעיף קטן (א)(2);
(2)כאילו הומצא כתום שבעים ושתים שעות משעת המסירה למשלוח – אם נשלח לפי סעיף קטן (א)(3);
(3)(נמחקה).
(ג)באין אפשרות להמציא מסמך על פי הוראות סעיף קטן (א), מותר להמציאו על ידי הצגתו באופן בולט לעין, על פני המקום שאליו מתייחס המסמך או בתוך אותו מקום, או על ידי פרסום בשלושה עתונים יומיים לפחות, ורואים אותו כאילו הומצא כתום 48 שעות לאחר הצגתו או כתום 24 שעות לאחר פרסומו האחרון כאמור, הכל לפי הענין, אלא אם הוכיח האדם שלו נועד המסמך כי תכנו לא הגיע לידיעתו.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.