סעיף 26 לחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012, גביית תשלומים מדייר.

(א)בעל רישיון הפעלה –

(1)לא יגבה מדייר תשלום שלא פורט בהסכם ההתקשרות עמו;

(2)לא יעלה את דמי האחזקה וכל תשלום אחר שאין לדייר אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה, הנגבים מהדייר, מעבר לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן, אלא בהתאם לשינוי בעלויות התפעול השוטף של בית הדיור המוגן, ולא יותר מהשיעור המרבי שנקבע בהסכם ההתקשרות;

(3)לא יגבה מדייר תשלום רק בשל עזיבתו את בית הדיור המוגן.

(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), בעל רישיון הפעלה רשאי לגבות מדייר תשלום בעד שירותי רשות שהוא מספק לו, אשר לא פורט בהסכם ההתקשרות, אם ניתנה הסכמת הדייר, מראש ובכתב, לקבלת השירותים ולתשלום בעדם.

(ג)בעל רישיון הפעלה יפרט, במסמך בכתב שיצורף לדרישת התשלום הנמסרת לדייר, את רכיבי התשלום הנגבים ממנו.