חוק2008הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 4 לחוק מוות מוחי–נשימתי, התשס״ח–2008, התנאים לקביעת מוות מוחי–נשימתי.
4. התנאים לקביעת מוות מוחי–נשימתי
(א)קביעת מוות מוחי–נשימתי תיעשה לפי הוראות שיקבע המנהל, ובלבד שיכללו תנאים אלה:
(1)הסיבה הרפואית להפסקת התפקוד המוחי ידועה וברורה;
(2)קיימת הוכחה קלינית להפסקה מוחלטת של נשימה עצמונית;
(3)קיימת הוכחה קלינית להפסקה מלאה ובלתי הפיכה של תפקוד המוח כולו, לרבות תפקוד גזע המוח;
(4)הוכח, לאחר בדיקה מכשירנית, כי יש הפסקה מלאה ובלתי הפיכה של תפקוד המוח, לרבות תפקוד גזע המוח;
(5)נשללו מצבים רפואיים העלולים לגרום לטעות בתוצאות הבדיקות כאמור בפסקאות (1) עד (4).
(ב)המנהל יקבע נהלים לתיעוד הליך של קביעת מוות מוחי–נשימתי; התיעוד יהיה חלק בלתי נפרד מהרשומה הרפואית.
(ג)השר יקבע הוראות בדבר החובה להחזיק בבית חולים מכשיר רפואי לעריכת בדיקה מכשירנית; הוראות כאמור יכול שיוחלו בהדרגה על סוגים של בתי חולים בתקופה שיקבע השר, בצו.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק מוות מוחי–נשימתי, התשס״ח–2008 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.