Law2008The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 4 of חוק מוות מוחי–נשימתי, התשס״ח–2008, התנאים לקביעת מוות מוחי–נשימתי.
4. התנאים לקביעת מוות מוחי–נשימתי
(א)קביעת מוות מוחי–נשימתי תיעשה לפי הוראות שיקבע המנהל, ובלבד שיכללו תנאים אלה:
(1)הסיבה הרפואית להפסקת התפקוד המוחי ידועה וברורה;
(2)קיימת הוכחה קלינית להפסקה מוחלטת של נשימה עצמונית;
(3)קיימת הוכחה קלינית להפסקה מלאה ובלתי הפיכה של תפקוד המוח כולו, לרבות תפקוד גזע המוח;
(4)הוכח, לאחר בדיקה מכשירנית, כי יש הפסקה מלאה ובלתי הפיכה של תפקוד המוח, לרבות תפקוד גזע המוח;
(5)נשללו מצבים רפואיים העלולים לגרום לטעות בתוצאות הבדיקות כאמור בפסקאות (1) עד (4).
(ב)המנהל יקבע נהלים לתיעוד הליך של קביעת מוות מוחי–נשימתי; התיעוד יהיה חלק בלתי נפרד מהרשומה הרפואית.
(ג)השר יקבע הוראות בדבר החובה להחזיק בבית חולים מכשיר רפואי לעריכת בדיקה מכשירנית; הוראות כאמור יכול שיוחלו בהדרגה על סוגים של בתי חולים בתקופה שיקבע השר, בצו.
The text on this page is adapted from the entry חוק מוות מוחי–נשימתי, התשס״ח–2008 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.