סעיף 38 לחוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה, התשס״ה–2005, פיצוי לשוכר בדיור ציבורי.

(א)בסעיף זה, ”בעל זכות שכירות בדיור ציבורי“ – ישראלי בעל זכות שכירות שאינה חכירה, לגבי בית מגורים ביישוב מפונה, על פי חוזה שכירות כמפורט להלן, שנחתם לפני היום הקובע:

(1)חוזה בין בעל זכות השכירות לבין חברת שיכון ופיתוח לישראל בע״מ, עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע״מ או ההסתדרות הציונית העולמית, שנחתם מכוח חוזה בינה לבין המדינה;

(2)חוזה בין בעל זכות השכירות לבין האגודה השיתופית ההתיישבותית של היישוב שבו נמצא בית המגורים, שנחתם מכוח חוזה בינה לבין גורם המנוי בפסקה (1), שהורשה לכך לפי חוזה בינו לבין המדינה.

(ב)בעל זכות שכירות בדיור ציבורי שמרכז חייו ומקום מגוריו הקבוע כדין, ביום הקובע ובמשך שנתיים רצופות לפחות לפני היום הקובע, היה בבית המגורים שלגביו יש לו זכות כאמור, זכאי לפיצוי שסכומו יחושב לפי הוראות סעיף 5 בתוספת השניה.