סעיף 19 לפקודת הפיצויים לעובדים, 1947, קביעות משלימות בדבר מחלות תעשייתיות.

(1)אם היה העובד מועבד – בתאריכן של אותן פסלות או התלייה כאמורות לעיל, או עובר לו – בכל תהליך הנזכר בטור השני של התוספת השלישית, והמחלה שדבקה בו היא המחלה הרשומה בטור הראשון של אותה תוספת בצד תיאורו של התהליך, יהיו רואים את המחלה – להוציא מקום שמאשר מחווה־הדעה הרפואי בתעודה כי לדעתו לא באה המחלה בגלל טיב ההעבדה – כאילו באה בגלל טיבה של אותה העבדה, אלא־אם יוכיח המעביד את היפוכו של הדבר.

(2)מקום שטוען עובד שהוא חולה במחלה, שעליה חלות קביעותיו של סעיף 18, ופסול בגללה, רשאי המעביד להסכים עם העובד שהוא צפוי לשלם פיצויים בלא לדרוש מן העובד כי ישיג תעודת־אישור מאת מחווה־הדעה הרפואי הנזכר בקביעות ההן, ולאחר־מכן יהיה העובד זכאי בפיצויים כמו על חבלה בתאונה למן תאריך ההסכם, או למן אותו תאריך אחר, שעליו עשויים הם להסכים ביניהם.

מותר לרשום כל הסכם כזה באופן שהותקן בתוספת השנייה, והלה יהיה ניתן להיכפות על המעביד באופן דומה, ומתוך כפיפות לאותן קביעות עצמן, שבהם ניתן להיכפות על מעביד הסכם לשלם פיצויים במקרה של חבלה בתאונה.