סעיף ז לתקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג, המשפט במקום הנתבע.

(1)התובע הולך אחר הנתבע, ולכן על התובע להגיש את תביעתו לבית־הדין האזורי של מקום הנתבע.

(2)כמקומו של הנתבע יראו את מקום מגוריו הקבוע, מקום עבודתו הקבוע או מקום עסקיו העיקריים.

(3)אין לנתבע בארץ מקום קבוע, כאמור בס״ק (1) ובס״ק (2) – נחשב מקום הימצאו כמקומו.

(4)אם מקום הימצאו של הנתבע אינו ידוע או שמקום מגוריו הוא בחוץ־לארץ, תוגש התביעה לבית־הדין האזורי של מקום התובע.