Skip to main content

Regulations

Section ז of תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג, המשפט במקום הנתבע.

This section is in פרק ב: מקום המשפט

ז. המשפט במקום הנתבע

(1)התובע הולך אחר הנתבע, ולכן על התובע להגיש את תביעתו לבית־הדין האזורי של מקום הנתבע.

(2)כמקומו של הנתבע יראו את מקום מגוריו הקבוע, מקום עבודתו הקבוע או מקום עסקיו העיקריים.

(3)אין לנתבע בארץ מקום קבוע, כאמור בס״ק (1) ובס״ק (2) – נחשב מקום הימצאו כמקומו.

(4)אם מקום הימצאו של הנתבע אינו ידוע או שמקום מגוריו הוא בחוץ־לארץ, תוגש התביעה לבית־הדין האזורי של מקום התובע.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring