סעיף כב לתקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג, סמכות לקבוע בית־דין.

(1)החלטה של דיין, או של בית־דין אזורי, לפסול את עצמו או להסתלק מלדון בעניין, טעונה אישור של נשיא בית־הדין הרבני הגדול או של דיין שהוסמך על־ידו.

(2)החלטה של דיין, כאמור, עקב פסלות קרבת משפחה לפי הדין, אינה טעונה אישור, כאמור.

(3)החליטו בית־הדין או דיין, כאמור, ואושר כאמור בס״ק (1) ואין באותו איזור בית־דין אחר הכשר לדון בעניין זה, או שאי־אפשר לקבוע את בית־הדין המוסמך לפי התקנות – יקבע נשיא בית־הדין הרבני הגדול, או דיין שיוסמך על־ידו, לפי בקשת אחד מבעלי־הדין, את בית־הדין אשר ידון בעניין.