סעיף מז לתקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג, מינוי מורשה.

(1)כל בעל־דין יכול למנות מורשה להופיע ולפעול בשמו ובמקומו בפני בית־הדין כל־אימת שאין צורך כי בעל־הדין יופיע ויפעל אישית.

(2)הרשאה למורשה תהא בכתב.

(3)חבר דייני בית־הדין הרבני הגדול יקבע נוסח להרשאה.

(4)אם ההרשאה אינה בנוסח כאמור בס״ק (3), יחליט בית־הדין אם לקבלה אם לאו.