Skip to main content

Regulations

Section מז of תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג, מינוי מורשה.

This section is in פרק ה: הרשאה

מז. מינוי מורשה

(1)כל בעל־דין יכול למנות מורשה להופיע ולפעול בשמו ובמקומו בפני בית־הדין כל־אימת שאין צורך כי בעל־הדין יופיע ויפעל אישית.

(2)הרשאה למורשה תהא בכתב.

(3)חבר דייני בית־הדין הרבני הגדול יקבע נוסח להרשאה.

(4)אם ההרשאה אינה בנוסח כאמור בס״ק (3), יחליט בית־הדין אם לקבלה אם לאו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring