תקנותהנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף קו לתקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג, עיכוב יציאה שלא בפני בעל־דין.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק י: עיכוב, עיקול וצו־מניעה זמני
קו. עיכוב יציאה שלא בפני בעל־דין
(1)הוגשה בקשה לעכב יציאת אדם מן הארץ מתוך טענת חשש עיגון או לשם הבטחת זכויות שהוגשה עליהן תביעה או זכויות לפי פסק־דין, רשאי בית־הדין לדון בבקשה גם שלא בפני הנתבע, אם בית־הדין רואה כי נסיבות המקרה מצדיקות זאת.
(2)בית־הדין רשאי לדון בבקשה לעיכוב יציאת אדם מהארץ מתוך טענת חשש עיגון, גם אם הבקשה הוגשה שלא על־ידי בעל הדין, אם נראה לבית־הדין שמטרת הבקשה היא למנוע עיגון.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.