סעיף קלב לתקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג, ערעור על פסק־דין והחלטה.

(1)כל פסק־דין וכל החלטה של בית־דין אזורי הגומרת את הדיון באופן שלא יינתן עוד פסק־דין, ניתנים לערעור לבית־הדין הגדול.

(2)על פסק־דין זמני או החלטת־ביניים אין ערעור, אלא לאחר קבלת רשות לערער מבית־הדין הגדול.

(3)בית־הדין הגדול רשאי, בנסיבות מיוחדות, להרשות ערעור גם מסיבות שאינן מנויות כאן.