דילוג לתוכן הראשי

חוק1996

סעיף 6 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996, הגדרות.

הסעיף הזה נמצא תחת פרק ד׳: תובענות נגד המדינה

6. הגדרות

בפרק זה –

”אזור“, ”המועצה“, ”ההסכם“, ”ישראלי“ ו”שטחי המועצה הפלסטינית“ – כהגדרתם בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967;

”תייר לישראל“ – מי שנכנס לישראל על פי אשרה לפי חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952, או שכניסתו לישראל היתה פטורה מאשרה לפי סעיף 17 לחוק האמור או מכוח צו שהוצא על פיו, למעט תושב אזור או תושב שטחי המועצה הפלסטינית;

”המדינה“ – מדינת ישראל, לרבות כל רשות מרשויות צה״ל והמינהל האזרחי בשטחי יהודה והשומרון וחבל עזה, כל רשות אחרת מרשויות המדינה וכל תאגיד שהוקם על פי חוק בישראל או על־פי הדין ותחיקת הבטחון באזור;

”בית משפט“ – לרבות בית דין.

הנוסח המלאתוכן העניינים של הנוסח

הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך ⁨חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996⁩ בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.

עוד באתר