פקודה1934הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 9 לפקודת הכלבת, 1934, הכרזות אזורים נגועים.
9. הכרזות אזורים נגועים
תיקון: תש״ט, תשנ״ב
מנהל השירותים הווטרינריים רשאי להכריז במודעה שיפרסם ברשומות כל אזור כאזור נגוע בכלבת וההוראות דלקמן תחולנה על אזור כזה עד שהמודעה תבוטל:–
(א)אם היה האזור אזור עירוני:–
(I)בעל כלב חייב בכל אלה:
(1)לשמור את כלבו בחצריו;
(2)לשים מחסום על פי הכלב, ולקשור את הכלב ברצועה או בשרשרת שארכה אינו עולה על 2 מטרים בשעה שמוציאים אותו מהחצרים;
(II)חייב הרופא הווטרינר הממשלתי לצוות להרוג:
(1)כל כלב שנמצא ברשות הרבים כשהוא אינו נושא מחסום על פיו ואינו קשור ברצועה או בשרשרת, וכן
(2)כל כלב שאין לו רשיון – אם חייבים לקבל רשיונות בעד כלבים עפ״י כל חוק עוזר או תקנות או תחוקה אחרת הנוהגים באותו אזור, וכן
(3)כל כלב חתול או קוף, אשר נושכו בכל עת שהיא לא יותר מששה חדשים קודם לתאריך המודעה המכריזה על האזור כעל אזור נגוע בכלבת.
(ב)אם לא היה האזור אזור עירוני:–
(I)חייבים בעלי כלבים לקשור את כלביהם בתמידות:
בתנאי כי כלבי רועים אין צורך לקשרם אלא בשעות שבין שקיעת החמה וזריחתה; וכן
(II)בלא רשות מאת הרופא הווטרינר הממשלתי אסור לשום דייר להחזיק יותר מכלב אחד ולשום רועה אסור להחזיק בלא אותה רשות יותר משני כלבים בעד כל עדר בקר או צאן ושום כלב לא ייחשב ככלב רועה בקשר עם עדר בקר או צאן אלא אם כן הוא נלווה אל העדר. כל שאר הכלבים יוצאו להורג:
בתנאי כי כל המחזיק משק לגידול גזעי כלבים או כלבי ציד יש לפטרו מהוראות הסעיף הזה לפי אותם תנאים שייקבעו ע״י מנהל השירותים הווטרינריים.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך פקודת הכלבת, 1934 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.