פקודה1937הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 2 לפקודת הדיג, 1937, פירוש.
2. פירוש
תיקון: 1946, תש״ח, תשי״ז, תש״ן
לביטויים הבאים שבפקודה זו יהיו הפירושים שבצדם מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר:–
”שלל דגים“ – כולל דגים שנדוגו או הושמדו מתוך הפרת סעיף 5.
”דג“ פירושו כל חית־מים בין שהיא דג ובין שאינה דג והוא כולל ספוגים, דגי צדף, מקליפים, צבים וחיות־מים.
”לדוג דגים“ כולל כל שיטת דיג חוקית.
”ישראל“ – כוללת אותו חלק הים הסמוך לחופה הנמצא בתוך שנים־עשר מילין ימיים [במקור: שלשה מילין־ימיים] הנמדדים מסימן שפל־המים.
לפי סעיף 2 לחוק מימי חופין, תשי״ז–1956, כל מקום בדין שנאמר בו, כי חלק מן הים הפתוח שעל חופי המדינה נכלל בתחומיה או חל עליו דין פלוני או סמכות לפי דין פלוני, ותחומו של אותו נקבע במרחק שהוא פחות משנים עשר מילים ימיים מנקודת השפל או מנקודה אחרת שבחוף – יהיה תחומו שנים עשר מילים ימיים כאמור.
”הרשות למתן רשיונות“ פירושה כל רשות בעלת־סמכות ליתן רשיונות ותעודות־היתר עפ״י פקודה זו.
”פקיד־דיג“ – פירושו כל פקיד בשירות הדיג הישראלי.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך פקודת הדיג, 1937 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.