סעיף 170 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, שינוי הצו לשיקום כלכלי.

(א)בית המשפט רשאי, לאחר ששקל את עמדת הנאמן והממונה בעניין, לשנות את הצו לשיקום כלכלי, אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות, ובכלל זה רשאי הוא –

(1)לקצר את תקופת התשלומים אם מצא כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות אישיות מיוחדות כאמור בסעיף 163(ב);

(2)להאריך את תקופת התשלומים לתקופה נוספת או לקבוע כי תקופת התשלומים לא תהיה קצובה בזמן, אם מצא כי מתקיימים התנאים בסעיף 163(ג) או (ד);

(3)לתת ליחיד הפטר לאלתר אם מצא כי מתקיימים התנאים שבסעיף 167.

(ב)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בית המשפט רשאי להאריך את תקופת התשלומים אם מצא כי היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה לשינוי גובה התשלומים בשל שינוי הנסיבות או גילוי עובדות חדשות תוגש לממונה, והוא מוסמך להחליט בה.

(ד)יחיד שנקבעה לו תקופת תשלומים, לא ימירם בתשלום חד־פעמי או בתשלומים גבוהים יותר המשתלמים בתקופה הקצרה מתקופת התשלומים שנקבעה בצו לשיקום כלכלי, אלא בדרך של הגשת בקשה לשינוי הצו לבית המשפט; בית המשפט רשאי לאשר שינוי כאמור רק אם הוכח להנחת דעתו כי המקור לתשלום אינו מנכסי קופת הנשייה.

(ה)בית המשפט והממונה יקבלו החלטה לפי סעיף זה לאחר שניתנה לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם.