סעיף 211 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, הכרעה בתביעות החוב.

(א)הנאמן יברר תביעת חוב שהוגשה לו ויחליט אם לאשרה או לדחותה.

(ב)הנאמן רשאי, באישור בית המשפט, לדחות תביעת חוב בשל חוב שניתן לגביו פסק דין, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1)פסק הדין ניתן על בסיס התנהלות של הצדדים שיש בה משום תרמית או קנוניה;

(2)התקיימו נסיבות אחרות שבהן פסק הדין ניתן בלא בירור לגופו של עניין ובשל כך יש חשש ממשי שאינו משקף נכונה את חוב היחיד.

(ג)הנאמן יודיע לנושה שהגיש את תביעת החוב על ההכרעה בתביעת החוב; היה החייב יחיד – יודיע הנאמן על ההכרעה גם ליחיד.

(ד)תביעת חוב שהוגשה בשל חוב עבר הנובע מתשלום שהוטל בהליך מינהלי או בהליך פלילי או שהוא חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי, תאושר בידי הנאמן אלא אם כן הוגשה שלא במועד או שלא כללה את כל הפרטים והמסמכים כנדרש לפי סעיף 210(ו).

(ה)הממונה רשאי לפטור את הנאמן מבירור תביעות חוב, אם מצא כי אין די בנכסי קופת הנשייה כדי לבצע חלוקה לנושה מגיש תביעת החוב ולשאר הנושים באותה דרגה בסדר הפירעון.