סעיף 248 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, הליכי מימוש נכס משועבד.

(א)לא פדה הנאמן את הנכס המשועבד בתוך התקופה האמורה בסעיף 247(ב), יחולו לעניין מימוש הנכס המשועבד הוראות אלה:

(1)היה אומדן שווי הנכס המשועבד שהגיש הנושה המובטח לפי סעיף 210(ד) (בסעיף קטן זה – אומדן שווי הנכס המשועבד) גבוה באופן מובהק מהחוב המובטח – ימומש הנכס בידי הנאמן;

(2)לא היה אומדן שווי הנכס המשועבד גבוה באופן מובהק מהחוב המובטח – ימומש הנכס בידי הנושה המובטח;

(3)מצא בית המשפט כי אומדן שווי הנכס המשועבד שהגיש הנושה אינו סביר או שהנושה המובטח לא הגיש אומדן כאמור, רשאי בית המשפט לקבוע בעצמו את האומדן, ויחולו על המימוש הוראות פסקאות (1) או (2) בהתאם לאומדן שקבע.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי, לבקשת נושה מובטח, להורות כי מימוש הנכס המשועבד ייעשה בידי הנושה המובטח אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין וכי אין בכך כדי לפגוע בעניינם של שאר הנושים.

(ג)במימוש נכס משועבד בידי הנאמן לפי סעיף קטן (א) יפעל הנאמן בהתאם להנחיות הנושה המובטח, ואולם אם סבר הנאמן כי יש בהנחיות הנושה המובטח כדי לפגוע בעניינם של שאר הנושים, רשאי הוא לבקש מבית המשפט הנחיות לעניין דרך פעולתו.

(ד)מצא בית המשפט כי יש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא להורות שמימוש הנכס המשועבד בידי הנושה המובטח לפי סעיף קטן (א)(2) או (ב) ייעשה בפיקוח הנאמן ובתנאים שיקבע בית המשפט.