סעיף 284 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, צו עיכוב יציאה מהארץ.

(א)בלי לגרוע מהוראות סעיפים 142 ו־161(ב)(4), בית המשפט רשאי לצוות על עיכוב יציאתו מהארץ של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, ואם הוא תאגיד – של חבר התאגיד או מי שהיה נושא משרה בו, לתקופה שיקבע, אם היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי אותו אדם עומד לצאת מהארץ וכי יציאתו עלולה לסכל את פירעון החובות של החייב או לפגוע פגיעה ממשית בחקירת מצבו הכלכלי של החייב והנסיבות שהובילו למצבו; היה האדם תושב חוץ, לא יצווה בית המשפט על עיכוב יציאתו מהארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ב)בית המשפט רשאי לצוות על עיכוב יציאתו מהארץ של אדם כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד אם שוכנע כי דחיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מתן הצו; ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום מתן הצו.

(ג)בית המשפט רשאי, במקום לצוות על עיכוב יציאתו מהארץ של אדם כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את היציאה במתן ערובה להנחת דעתו.