סעיף 319כ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, תוצאות צו עיכוב הליכים זמני.

(א)עם מתן צו עיכוב הליכים זמני לגבי יחיד, וכל עוד הוא עומד בתוקפו, יחולו הוראות אלה:

(1)לא ייפרעו חובות העבר של היחיד מנכסי היחיד, אולם לעניין נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות יחולו הוראות פרק ו׳ לחלק ד׳, ולעניין נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות של יחיד המנהל עסק – יחולו הוראות סעיפים 60, 255 ו־256;

(2)יוקפאו ההליכים נגד היחיד לפי הוראות פרק ה׳ לחלק ב׳, ויחולו הוראות אותו פרק בשינויים המחויבים ובשינויים שלהלן, ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה – ההגבלות בטלות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת:

(א)לעניין סעיף 29(2) – יראו יחיד המנהל עסק שניתן צו עיכוב הליכים זמני לגביו כאילו היה יחיד שהממונה הורה על הפעלת עסקו לפי סעיף 157;

(ב)לעניין סעיף 29(4) – במקום ”בטל“ יקראו ”רשאי בית המשפט להורות על ביטולו“;

(ג)על אף האמור בסעיף 29(5) – נושה לא יוכל להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד, אלא אם כן הוגשה גם בקשה לביטול צו עיכוב הליכים זמני לפי סעיף 319כו;

(3)יחולו הוראות סעיף 121(א)(4);

(4)בית המשפט יורה על עיכוב יציאת היחיד מהארץ אלא אם כן מצא כי בנסיבות העניין מוצדק שלא להורות כך, ורשאי הוא להתלות את עיכוב היציאה מהארץ או להתנות את היציאה מהארץ במתן ערובה להנחת דעתו;

(5)היחיד יהיה מנוע מלהוציא נכסים מרשותו, למוכרם או לשנות את מצבם או את זכויותיו בהם שלא במסגרת התנהלות כלכלית שוטפת וסבירה, ולעניין יחיד המנהל עסק – שלא במהלך עסקים רגיל, אלא באישור בית המשפט.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בצו עיכוב הליכים זמני כדי לפטור את היחיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין, ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר, בכפוף להוראות סעיף 31.