סעיף 70 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, הליכים לביטול חוזה קיים שאין עילה לביטולו בידי הנאמן.

(א)ביקש הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו יודיע על כך לצד השני לחוזה.

(ב) (1)לא הסכים הצד השני לביטול החוזה בתוך זמן סביר מהודעת הנאמן כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הנאמן להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הביטול (בסעיף זה – בקשה לאישור ביטול), ובלבד שהבקשה תוגש בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד.

(2)בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) לכלל החוזים של התאגיד, לסוג מסוים של חוזים או לחוזה מסוים, בתקופות נוספות, אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מורכבות הליכי חדלות הפירעון, ובלבד שבקשה להארכת התקופה תוגש בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים או בתקופת ההארכה.

(ג)לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לאישור הביטול בתוך תקופה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להגיש את הבקשה במועד מאוחר יותר רק אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.

(ד)בית המשפט רשאי לאשר את ביטול החוזה לאחר שנתן לצד השני לחוזה הזדמנות להשמיע את עמדתו, אם מצא כי הביטול נדרש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים, ורשאי הוא, לבקשת הצד השני לחוזה, להורות על ביטול חלק מהחוזה בלבד, אם מצא כי די בכך לשם שיקום כלכלי או השאת שיעור החוב כאמור.

(ה)משבוטל חוזה קיים לפי סעיף זה יחדלו ממועד הביטול כל הזכויות והחיובים של התאגיד לפי החוזה, ואולם לא יהיה בביטול כדי לפגוע בזכויותיו ובחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את התאגיד ואת נכסיו.