סעיף 26 לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג–1993, הנחה מיוחדת בשנים 2006 ו־2007.

(א)בתקנה זאת –

”במזומן“ – לרבות בשיק שהתאריך הנקוב בו הוא יום הוצאתו או בכרטיס אשראי;

”דוח מבוקר“ – לענין עיריה – כהגדרתו בסעיף 140ג לפקודת העיריות;

לענין מועצה מקומית – כהגדרתו בסעיף 35ג לפקודת המועצות המקומיות;

”חייב“ – מי שעל פי דין חייב בתשלומו של סכום החוב הקודם ושטרם שילמו, או מי שחייב כאמור ייפה את כוחו להתחייב בשמו;

”מדרג כלכלי–חברתי“ – כמשמעותו בסעיף 142א(ב) לפקודת העיריות;

”נכס נושא החוב“ – בנין או קרקע שלגביהם ניתנה הפחתה על פי תקנה זאת;

”נפרע“ – לרבות תשלום בשיק דחוי או התחייבות לתשלום עתידי על פי הסדר תשלומים או בהוראת קבע מכל סוג;

”סכום החוב הקודם“ – סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על בנין או קרקע עד יום ו׳ בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004) בתוספת תשלומי פיגורים, ושטרם נפרעו בידי החייב בתשלומם;

”שיעור הגביה“ – היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת כספים מסוימת, בשל חיובי הארנונה לאותה שנה, לבין סך כל הסכומים המגיעים לעיריה בשל חיובים אלה לאותה שנה, בניכוי סכומי ההנחות שניתנו;

”תכנית הבראה“ – לענין עיריה – כהגדרתה בסעיף 140ג לפקודת העיריות, ולענין מועצה מקומית – כהגדרתה בסעיף 35ג לפקודת המועצות המקומיות;

”תשלומי פיגורים“ – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980 (להלן – חוק ההצמדה);

”תשלומים“ – תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בלא תוספת ריבית והצמדה.

(ב)מועצה רשאית להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם בשיעורים המפורטים להלן, לחייב שבתקופה שמיום י״ג בניסן התשס״ז (1 באפריל 2007) עד יום י״ד בתמוז התשס״ז (30 ביוני 2007), נתקיימו בו התנאים המפורטים לצדם:

(1)הפחתה בשיעור של 50% מסכום החוב הקודם – לחייב שפרע בתשלום אחד במזומן את סכום החוב הקודם בניכוי שיעור ההפחתה (להלן – יתרת החוב) עד יום י״ד בתמוז התשס״ז (30 ביוני 2007);

(2)הפחתה בשיעור 45% מסכום החוב הקודם – לחייב שפרע עד יום י״ד בתמוז התשס״ז (30 ביוני 2007) את יתרת החוב, באחת מאלה:

(א)עד 12 תשלומים ששולמו בשקים דחויים, למעט הראשון שבהם, לטובת הרשות המקומית;

(ב)עד 24 תשלומים, ובלבד שניתנה הוראה בלתי חוזרת בידי החייב לניכוי התשלומים מחשבון הבנק שלו לטובת הרשות המקומית או שניתנה הוראה לביצוע התשלומים כאמור, באמצעות כרטיס אשראי של החייב;

(ג)עד 36 תשלומים, בתנאים שנקבעו בפסקת משנה (2), אם התשלומים ניתנים לטובת רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 3 למדרג החברתי–כלכלי.

(ג)מועצה רשאית לקבוע את מספר התשלומים לפי תקנת משנה (ב) או (ד) בהתייחס לגובה יתרת החוב.

(ד)על אף האמור בתקנת משנה (ב) –

(1)הפחתה כאמור בה תיקבע בידי מועצת רשות מקומית הנמצאת בתכנית הבראה, או ששיעור הגביה של הארנונה הכללית בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר הוא 75% או פחות;

(2)כלל סכום החוב הקודם סכומי ארנונה שהטילה המועצה על בנין או קרקע בעבור תקופה שמיום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) עד יום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004) בלבד – תהיה ההפחתה בשיעור 30%, ואם נפרע בתשלום אחד במזומן – הפחתה בשיעור 35%;

(ה)הפחתה לפי תקנת משנה (ב) או (ד) תתבטל אם לא פרע זכאי להפחתה על פי תקנה זאת לפחות אחד מאלה:

(1)שני תשלומים מצטברים או יותר מהתשלומים שהתחייב בהם על פי תקנת משנה (ב) או (ד);

(2)יתרת החוב במלואה שהתחייב בתשלומה על פי תקנת משנה (ב) או (ד).

(ו)לא תינתן הפחתה, לפי תקנות משנה (ב) או (ד) אלא אם כן –

(1)נפרע או הוסדר כדין, סכום הארנונה הכללית שהוטל על הנכס נושא החוב לשנות הכספים 2005 ו־2006, כולל תשלומי פיגורים, אם הוטלו;

(2)החייב, למעט חייב שפרע את יתרת החוב במזומן, חתם על התחייבות לפי הטופס שבתוספת הרביעית שבו הוא מתחייב לפרוע במועד תשלומי הארנונה הכללית שהתחייב בהם לפי תקנת משנה (ב) או (ד).

(ז)תקנות משנה (ב) ו־(ד) לא יחולו לגבי בנין או קרקע שהמחזיק בהם הוא המדינה, חברה ממשלתית, תאגיד סטטוטורי או מי שקיבל הנחה מארנונה לפי סעיפים 4 ו־5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938.