סעיף 26א לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג–1993, הנחה מיוחדת לשנת 2017.

(א)בתקנה זו –

”במזומן“ – לרבות בשיק שהתאריך הנקוב בו הוא יום הוצאתו או בכרטיס אשראי;

”חייב“ – מי שעל פי דין חייב בתשלומו של סכום החוב הקודם ושטרם שילמו, או מי שחייב כאמור ייפה את כוחו להתחייב בשמו;

”מדרג חברתי–כלכלי“ – כמשמעותו בסעיף 142א(ב) לפקודת העיריות;

”נכס נושא החוב“ – בניין או קרקע שלגביהם ניתנה הפחתה לפי תקנה זו, מכח החלטת המועצה לפי תקנת משנה (ד);

”סכום החוב הקודם“ – סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על נכס נושא החוב, עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014) בתוספת תשלומי פיגורים, ושטרם שולמו בידי החייב בתשלומים או שטרם נעשה הסדר לתשלומם;

”תשלומי פיגורים“ – כהגדרתם בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980;

”תשלומים“ – תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בלא תוספת ריבית והצמדה.

(ב)מועצה רשאית להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם בשיעורים המפורטים להלן, לחייב שבתקופה שמיום ז׳ בסיון התשע״ז (1 ביוני 2017) עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017), התקיימו בו התנאים המפורטים לצדם:

(1)הפחתה בשיעור של 50% מסכום החוב הקודם – לחייב שפרע בתשלום אחד במזומן את סכום החוב הקודם בניכוי שיעור ההפחתה (להלן – יתרת החוב) עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017);

(2)הפחתה בשיעור 45% מסכום החוב הקודם – לחייב שפרע עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) את יתרת החוב, באחד מאלה:

(א)עד 12 תשלומים ששולמו בשיקים דחויים, למעט הראשון שבהם, לטובת הרשות המקומית;

(ב)עד 24 תשלומים, ובלבד שניתנה הוראה בלתי חוזרת בידי החייב לניכוי התשלומים מחשבון הבנק שלו לטובת הרשות המקומית או שניתנה הוראה לביצוע התשלומים כאמור, באמצעות כרטיס אשראי של החייב;

(ג)עד 36 תשלומים, בתנאים שנקבעו בפסקת משנה (ב), אם התשלומים ניתנים לטובת רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 3 למדרג החברתי–כלכלי.

(ג)מועצה רשאית לקבוע את מספר התשלומים לפי תקנת משנה (ב) בהתייחס לגובה יתרת החוב.

(ד)מועצה רשאית להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם כאמור בתקנה משנה (ב) לגבי כלל הנכסים או לגבי נכסים למגורים בלבד.

(ה)הפחתה לפי תקנת משנה (ב) תתבטל אם לא פרע זכאי להפחתה על פי תקנה זו אחד לפחות מאלה:

(1)שני תשלומים מצטברים או יותר מהתשלומים שהתחייב בהם על פי תקנת משנה (ב);

(2)יתרת החוב במלואה שהתחייב בתשלומה לפי תקנת משנה (ב).

(ו)לא תינתן הפחתה לפי תקנת משנה (ב) אלא אם כן התקיימו בה כל אלה:

(1)נפרע או הוסדר כדין, לרבות תשלום בשיק דחוי או התחייבות לתשלום עתידי על פי הסדר תשלומים או בהוראת קבע מכל סוג, סכום הארנונה הכללית שהוטל על הנכס נושא החוב לשנות הכספים 2015 ו־2016, כולל תשלומי פיגורים, אם הוטלו;

(2)החייב, למעט חייב שפרע את יתרת החוב במזומן, חתם על התחייבות לפי הטופס שבתוספת החמישית שבה הוא מתחייב לפרוע במועד את תשלומי הארנונה הכללית שהתחייב בהם לפי תקנת משנה (ב).

(ז)תקנת משנה (ב) לא תחול לגבי נכס נושא החוב שהמחזיק בו הוא המדינה, חברה ממשלתית, תאגיד סטטוטורי או מי שקיבל פטור חלקי מארנונה לפי סעיפים 4 ו־5 לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938.