חוק1965הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לחוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, תשכ״ה–1965, הגדרות.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק א׳: פרשנות
1. הגדרות
תיקון: תש״ס
בחוק זה –
”כינוי מקור“ – השם הגיאוגרפי של ארץ, אזור או מקום, הכלול בשמו של מוצר ובא ללמד שמקורו שם ושאיכותו או תכונותיו הן, בעיקרן, פרי אותה סביבה גיאוגרפית, טבעה ואנשיה;
”ארץ המקור“ – הארץ אשר שמה, או שם אזור או מקום שבה, משמש לכינוי המקור שהוציא למוצר את המוניטין שלו;
”בעל זכות“ – מי שזכאי להשתמש בכינוי המקור הנדון לציון המוצר הנדון;
”מוצר“ – בין של חקלאות ובין של תעשיה או מלאכה;
”הרשם“ – רשם סימני המסחר;
”ציון גאוגרפי“ – ציון המזהה בישראל מוצר כמוצר שמקורו באזור גאוגרפי מסוים שהוא מדינה חברה, אזור או חבל ארץ בה, אם ניתן לייחס תכונה מסוימת, מאפיין מסוים או מוניטין של המוצר בעיקר לכך שמקורו באותו אזור גאוגרפי;
”מדינה חברה“ – מדינה שהיא חברה בארגון הסחר העולמי;
”ארגון הסחר העולמי“ – ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום 15 באפריל 1994.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, תשכ״ה–1965 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.