Law1965The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, תשכ״ה–1965, הגדרות.
This section is in פרק א׳: פרשנות
1. הגדרות
תיקון: תש״ס
בחוק זה –
”כינוי מקור“ – השם הגיאוגרפי של ארץ, אזור או מקום, הכלול בשמו של מוצר ובא ללמד שמקורו שם ושאיכותו או תכונותיו הן, בעיקרן, פרי אותה סביבה גיאוגרפית, טבעה ואנשיה;
”ארץ המקור“ – הארץ אשר שמה, או שם אזור או מקום שבה, משמש לכינוי המקור שהוציא למוצר את המוניטין שלו;
”בעל זכות“ – מי שזכאי להשתמש בכינוי המקור הנדון לציון המוצר הנדון;
”מוצר“ – בין של חקלאות ובין של תעשיה או מלאכה;
”הרשם“ – רשם סימני המסחר;
”ציון גאוגרפי“ – ציון המזהה בישראל מוצר כמוצר שמקורו באזור גאוגרפי מסוים שהוא מדינה חברה, אזור או חבל ארץ בה, אם ניתן לייחס תכונה מסוימת, מאפיין מסוים או מוניטין של המוצר בעיקר לכך שמקורו באותו אזור גאוגרפי;
”מדינה חברה“ – מדינה שהיא חברה בארגון הסחר העולמי;
”ארגון הסחר העולמי“ – ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום 15 באפריל 1994.
The text on this page is adapted from the entry חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, תשכ״ה–1965 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.