סעיף 21ג לחוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, תשכ״ה–1965, שימושים כדין בציון גאוגרפי.

על אף הוראות סעיפים 21א ו־21ב, השימושים האלה הם שימושים כדין בציון גאוגרפי:

(1)שימוש, ביחס למוצר, בציון גאוגרפי הזהה למונח לשוני, המקובל בישראל כשמו של אותו מוצר;

(2)שימוש ביחס למוצר בציון גאוגרפי שהוא אינו מוגן או שחדל להיות מוגן באזור הגאוגרפי המצוין בו, או שפסק השימוש בו באותו אזור גאוגרפי;

(3)שימוש, ביחס למוצר ענבים, בציון גאוגרפי הזהה למונח המקובל של זן הענבים, אם המונח של זן הענבים היה מקובל לפני ד׳ באייר התשנ״ד (15 באפריל 1994);

(4) (א)שימוש, ביחס ליין, בציונים גאוגרפיים שווי צורה, המציינים אזורים גאוגרפיים שונים, שיש ביניהם הבחנה;

(ב)בתובענה לענין פסקה זו ידון בית המשפט המחוזי; בבואו לקבוע אם יש הבחנה לפי פסקה זו יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, האם הובטח מתן טיפול שוויוני ליצרנים הנוגעים בדבר והאם הובטח שהצרכנים לא יוטעו;

(ג)לענין פסקה זו, ”שווי צורה“ – זהים בכתיבה או בהיגוי אך שונים במובן.