סעיף 21ב לחוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, תשכ״ה–1965, שימוש שלא כדין בציון גאוגרפי המזהה יין או משקה אלכוהולי.

(א)שימוש בציון גאוגרפי המזהה יין או משקה אלכוהולי, כאשר מקורו של אותו יין או משקה אלכוהולי אינו באזור הגאוגרפי המצוין, הוא שימוש שלא כדין בציון גאוגרפי, ויראוהו כהפרת זכות כינוי מקור לפי סעיפים 22, 23 ו־23א, וזאת גם אם הציון הגאוגרפי מלווה בביטויים כגון: ”מין“, ”טיפוס“, ”סוג“, ”חיקוי“, או ביטויים דומים או תרגומם בשפה לועזית.

(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שהשתמש ברציפות בציון גאוגרפי של מדינה חברה המזהה יין או משקה אלכוהולי, רשאי להמשיך ולהשתמש באותו ציון גאוגרפי לגבי אותו יין או משקה אלכוהולי או לגבי מוצר קשור, אם התקיים אחד מאלה:

(1)השימוש נעשה במשך תקופה של לפחות 10 שנים לפני ד׳ באייר התשנ״ד (15 באפריל 1994);

(2)השימוש נעשה בתום לב והחל לפני ד׳ באייר התשנ״ד (15 באפריל 1994).