סעיף 3 לחוק הצהרות מוות, תשל״ח–1978, זמן המוות.

(א)בית המשפט יקבע את מותו של נספה או של נספה שנות השואה או של נעדר ואת יום המוות ושעתו על סמך כל ראיה שהובאה לפניו בדבר הנסיבות או הזמן שבהם אירע המוות.

(ב)לא ראה בית המשפט לקבוע כאמור בסעיף קטן (א), יקבע את המוות, יומו ושעתו –

(1)לגבי נספה – בתום שנתיים מיום שנעלמו עקבותיו;

(2)לגבי נספה שנות השואה – ביום שבו נעלמו עקבותיו;

(3)לגבי נעדר – בתום שבע שנים מהיום שבו נעלמו עקבותיו.

(ג)היום שבו נעלמו עקבותיו של אדם הוא היום שבו היה הסימן הידוע האחרון על היותו בחיים.

(ד)באין כל ראיה בדבר שעת המוות, ייקבע שהמוות אירע ברגע האחרון של יום המוות המוצהר.