Skip to main content

Law1978

Section 3 of חוק הצהרות מוות, תשל״ח–1978, זמן המוות.

3. זמן המוות

(א)בית המשפט יקבע את מותו של נספה או של נספה שנות השואה או של נעדר ואת יום המוות ושעתו על סמך כל ראיה שהובאה לפניו בדבר הנסיבות או הזמן שבהם אירע המוות.

(ב)לא ראה בית המשפט לקבוע כאמור בסעיף קטן (א), יקבע את המוות, יומו ושעתו –

(1)לגבי נספה – בתום שנתיים מיום שנעלמו עקבותיו;

(2)לגבי נספה שנות השואה – ביום שבו נעלמו עקבותיו;

(3)לגבי נעדר – בתום שבע שנים מהיום שבו נעלמו עקבותיו.

(ג)היום שבו נעלמו עקבותיו של אדם הוא היום שבו היה הסימן הידוע האחרון על היותו בחיים.

(ד)באין כל ראיה בדבר שעת המוות, ייקבע שהמוות אירע ברגע האחרון של יום המוות המוצהר.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הצהרות מוות, תשל״ח–1978⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring