סעיף 4 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (חישוב תשואה), התשנ״ה–1995, נוסחה לחישוב תשואה.

(א)חישוב תשואה שקלית A ייעשה לפי הנוסחה הבאה:

A = \left( \tfrac{R_C}{R_L} - 1 \right) \times 100

כאשר –

R_C – מחיר הפדיון בתום יום המסחר האחרון של תקופת החישוב;

R_L – מחיר הפדיון בתום יום המסחר האחרון שלפני תחילת תקופת החישוב, או 100 – אם היתה תחילתה של תקופת החישוב היום הראשון להצעת יחידות הקרן לציבור.

(א1)היה מחיר הפדיון של יחידות נקוב במטבע חוץ, תחושב התשואה השקלית בשינויים אלה:

R_C – מחיר הפדיון בתום יום המסחר האחרון של תקופת החישוב, כשהוא מוכפל בשער היציג לאותו יום של מטבע החוץ שבו נקוב מחיר הפדיון;

R_L – מחיר הפדיון בתום יום המסחר האחרון שלפני תקופת החישוב, כשהוא מוכפל בשער היציג לאותו יום של מטבע החוץ שבו נקוב מחיר הפדיון, או בשער היציג ליום הראשון להצעת יחידות הקרן לראשונה לציבור כשהוא מוכפל ב־100, אם היתה תחילתה של תקופת החישוב ביום הראשון להצעת יחידות הקרן לציבור.

(ב)שולם לבעלי היחידות בתקופת החישוב תשלום, תחושב התשואה השקלית לפי הנוסחה הבאה:

\textstyle A = \left[ \tfrac{R_C}{R_L} \times \prod_{i=1}^n \left(1+D_i\right)-1\right] \times 100

כאשר –

D – שיעור התשלום מהערך הנקוב של היחידה כשהוא מחולק במחיר היחידה ליום המסחר הראשון שלאחר היום הקובע;

i – המספר הסודר של התשלום בתקופת החישוב;

n – מספר המועדים שבהם שולם תשלום בתקופת החישוב;

\textstyle\prod – מכפלת הביטויים הכלולים בסוגריים שלאחריו.

(ג)הוקצו בתקופת החישוב יחידות הטבה, תחושב התשואה השקלית לפי הנוסחה הבאה:

\textstyle A = \left[ \tfrac{R_C}{R_L} \times \prod_{i=1}^n \left(1+\tfrac{S_i}{100}\right) - 1 \right] \times 100

כאשר –

S – מספר יחידות ההטבה שהוקצו בתקופת החישוב, באחוזים;

i – המספר הסודר של ההקצאה בתקופת החישוב;

n – מספר המועדים שבהם הוקצו יחידות הטבה.

(ד)חישוב תשואה שקלית שנתית ממוצעת A ייעשה לפי הנוסחה הזו:

\overline{A} = \Bigl( \sqrt[n]{\left(\tfrac{A}{100}+1\right)} - 1 \Bigr) \times 100

כאשר:

A – התשואה לפי תקנות משנה (א) עד (ג), לפי הענין;

n – מספר שנות הלוח או שנות הפרסום הכלולות בתקופת החישוב.