סעיף 7 לחוק הארכת מועדים, תשל״ה–1974, דין שבויים ושאירי נופלים.

(א)לגבי מי שנפל בשבי האויב תהיה הארכת המועד לפי סעיפים 2 ו־6 עד תום תשעים יום לאחר שחזר מן השבי, והוא אף אם חדל שירותו לפני כן מהיות שירות חירום.

(ב)נפטר החייב בהיותו בשירות חירום, תהיה ההארכה לפי סעיף 2(ד)(2) למשך 90 יום מיום פטירתו של החייב או מהיום שבו ניתן אישור הפטירה לפי חוק רישום פטירות חיילים שנספו במערכה, תשכ״ז–1967, הכל לפי המאוחר.

(ג)ההארכה לפי חוק זה תחול אף על עזבון של מי שנפטר בהיותו בשירות חירום, למשך 90 יום מיום פטירתו של החייב או מהיום שבו ניתן אישור הפטירה לפי חוק רישום פטירות חיילים שנספו במערכה, תשכ״ז–1967, הכל לפי המאוחר.