Law1974The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 7 of חוק הארכת מועדים, תשל״ה–1974, דין שבויים ושאירי נופלים.
7. דין שבויים ושאירי נופלים
(א)לגבי מי שנפל בשבי האויב תהיה הארכת המועד לפי סעיפים 2 ו־6 עד תום תשעים יום לאחר שחזר מן השבי, והוא אף אם חדל שירותו לפני כן מהיות שירות חירום.
(ב)נפטר החייב בהיותו בשירות חירום, תהיה ההארכה לפי סעיף 2(ד)(2) למשך 90 יום מיום פטירתו של החייב או מהיום שבו ניתן אישור הפטירה לפי חוק רישום פטירות חיילים שנספו במערכה, תשכ״ז–1967, הכל לפי המאוחר.
(ג)ההארכה לפי חוק זה תחול אף על עזבון של מי שנפטר בהיותו בשירות חירום, למשך 90 יום מיום פטירתו של החייב או מהיום שבו ניתן אישור הפטירה לפי חוק רישום פטירות חיילים שנספו במערכה, תשכ״ז–1967, הכל לפי המאוחר.
The text on this page is adapted from the entry חוק הארכת מועדים, תשל״ה–1974 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.