הנוסח המלא של חוק בשר ומוצריו, התשנ״ד–1994, ב-8 סעיפים.

בחוק זה –

”בשר“ – כל סוגי בשר ומוצריו הראויים למאכל אדם, לרבות בשר ומוצריו של בעלי כנף לסוגיהם;

”תעודת הכשר“ – תעודת הכשר לבשר מיובא שנתנה מועצת הרבנות הראשית לישראל או מי שהיא הסמיכה לענין זה.

על אף האמור בכל דין, ובכפוף לאמור בסעיף 3, לא ייבא אדם בשר אלא אם כן קיבל לגביו תעודת הכשר.

שר התעשיה והמסחר רשאי לאשר מתן רשיונות לייבוא בשר שלא ניתנה לגביו תעודת הכשר, באותה מתכונת ובאותם מקרים כפי שהיה נהוג עד יום י״ב בתמוז התשנ״ב (13 ביולי 1992).

אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מזכותה של הממשלה לייבא בשר בעצמה או באמצעות אחרים מטעמה, לרבות לצרכי מלאי חירום, ובלבד שניתנה לגביו תעודת הכשר.

חוק זה יחול גם על העברת בשר משטחי עזה ויריחו; לענין זה, ”שטחי עזה ויריחו“ – כפי שיקבע שר התעשיה והמסחר בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

תוקפו של חוק זה הוא על אף האמור בחוק־יסוד: חופש העיסוק.

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מתוקפו של רשיון לייבוא בשר שניתן לפני קבלתו של חוק זה.

שר התעשיה והמסחר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.