הנוסח המלא של חוק־יסוד: חופש העיסוק, ב-11 סעיפים.

זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן־חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.

חוק־יסוד זה מטרתו להגן על חופש העיסוק כדי לעגן בחוק־יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד.

אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.

כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את חופש העיסוק של כל אזרח או תושב.

אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק־יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.

אין לשנות חוק־יסוד זה אלא בחוק־יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת.

(א)הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 4, אם נכללה בחוק שנתקבל ברוב של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש, שהוא תקף על אף האמור בחוק־יסוד זה; תוקפו של חוק כאמור יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו, זולת אם נקבע בו מועד מוקדם יותר.

(ב)ההוראה בדבר פקיעת תוקף, כאמור בסעיף קטן (א), לא תחול על חוק שהתקבל לפני תום שנה ממועד תחילתו של חוק־יסוד זה.

חוק־יסוד: חופש העיסוק (ס״ח תשנ״ב, 114) – בטל.

הוראות חיקוק שאלמלא חוק־יסוד זה או חוק־היסוד שבוטל כאמור בסעיף 9, היו תקפות ערב תחילתו של חוק־יסוד זה יעמדו בתוקפן עד יום א׳ בניסן התשס״ב (14 במרס 2002), אם לא בוטלו קודם לכן, ואולם פירושן של ההוראות האמורות ייעשה ברוח הוראות חוק־יסוד זה.

הנוסח שולב בחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו.