סעיף 8 לחוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת־חירום, תש״י–1949, חובות וזכויות של דייר בדירה.

ניתן צו דיור על בית שפקודת הגבלת שכר דירה (דירות), 1940, חלה עליו (ובית כזה נקרא להלן ”דירה“), והדירה מוחזקת בידי הדייר, הרי –

(א)מהיום שהדייר נכנס לדירה וכל עוד הוא מחזיק בה –

(1)חייב הדייר לשלם לבעל הדירה שכר השווה לדמי שכירות בהתאם לחוק הגנת הדייר, תשי״ד–1954;

(2)חייב הדייר ובעל הדירה לקיים את התנאים המפורטים בתוספת לחוק זה כאילו התחייבו בהם על פי חוזה.

(ב)הוראות סעיף 8 לפקודה האמורה יחולו לגבי הדירה בשינויים ובתיאומים אלה:

(1)את המלה ”דייר“ רואים כמכוונת לדייר, כמשמעותו בפרק זה;

(2)את המלים ”שכר הדירה לפי השער המוסכם באותם השינויים שחלו בו על פי פקודה זו“ רואים כמכוּונות לדמי השכירות בהתאם לחוק הגנת הדייר, תשי״ד–1954;

(3)את המלים ”שאר תנאי השכירות“ רואים כמכוּונות לתנאים המפורטים בתוספת חוק זה;

(4)סעיף קטן (3) לסעיף 8 האמור – לא יחול;

(5)סעיף קטן (1) יש לקרוא כאילו נוספת לו פסקה זו:

”(ה)מחמת שבטלה העילה לצו דיור שסעיף 23(ג) של חוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום, תש״י–1949, אינו חל עליו, ובית המשפט או פקיד ההוצאה לפועל סבורים כי מן הצדק והיושר לתת פסק דין כזה או צו כזה, לאחר ששוכנעו כי יש לדייר דיור חלוף או כי מובטח קיומו של הסדר לטובת הדייר שבית המשפט יקבענו, אם בהמצאת מושכר חלוף ואם בדרך אחרת.“

(ג)הדייר רשאי לפנות בבקשה לבית דין לשכירות כמשמעותו בחוק הגנת הדייר, תשי״ד–1954, כאילו היה שוכר הדירה.