חוק196410 סעיפיםהנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
הנוסח המלא של חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), תשכ״ד–1964, ב-10 סעיפים.
זה הנוסח המלא, מילה במילה.
1. הגדרות
לענין חוק זה –
”הטבת נזק“ – הוצאות שהוצאו או שירות שניתן כדי לתקן נזק גוף, למנוע מניזוק החמרתו של נזק או נזק נוסף או להקל מסבלו, לרבות תמיכה שניתנה לניזוק למחייתו ולמחיית בני ביתו שנצטרך לה עקב הנזק, וכן, אם מת הניזוק, תמיכה כאמור שניתנה לאדם הזכאי לפיצוי בשל כך מאת המזיק;
”נזק גוף“ – לרבות מחלה, ליקוי גופני או שכלי, ומוות.
2. זכותו של מיטיב להיפרע מן המזיק
גרם אדם לזולתו נזק גוף, רשאי מי שהיטיב את הנזק להיפרע את הטבת הנזק מן המזיק עד כדי סכום שהמזיק היה חייב למוטב על פי כל דין בשל גרימת נזק הגוף אלמלא הוטב הנזק על ידי המיטיב.
3.
תיקון: תשל״ט
(בוטל).
4. תחומיה של הזכות
לענין חוק זה אין נפקא מינה אם המיטיב פעל לפי חובה שבדין או שבהסכם או שפעל בהתנדבות; ואין נפקא מינה אם המיטיב הוא אגודה שיתופית שהמוטב אחד מחבריה; אלא שאם היה המיטיב תאגיד העוסק בעסקי ביטוח – למעט תאגיד המבטח את חבריו בלבד – ופעל לפי חוזה ביטוח עם הניזוק או המוטב, לא יהיה זכאי להיפרע לפי חוק זה, אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכותו לפי חוק אחר.
5. סבירותה של הטבת הנזק
אין להיפרע לפי חוק זה אלא הוצאות, שכר שירות ודמי תמיכה סבירים; משכורת או שכר עבודה שמעביד מוסיף לשלם לעובדו בתקופה שהעובד אינו מסוגל לעבודה עקב נזק הגוף, רואים לענין זה כהוצאה סבירה, אלא שאין להיפרע יותר מן המשכורת או שכר העבודה שהיה העובד מקבל אילו היה מסוגל לעבודה; כן רואים כהוצאה סבירה את הכלכלה הניתנת, והשכר המשתלם, על ידי המדינה לחייל בתקופה שלא היה מסוגל לשירות.
6. זכות כלפי מבטח
היה המזיק מבוטח בשל חבותו למוטב, רשאי המיטיב להיפרע לפי חוק זה מן המבטח במידה שהמבטח אחראי כלפי המזיק.
7. זכותו של המוטב
לא יהא המיטיב זכאי לתבוע מן המזיק לפי חוק זה כל סכום מהטבת הנזק ששולם לו על ידי המוטב, והמוטב רשאי להיפרע אותו סכום מן המזיק.
8. שמירת תביעות אחרות
אין חוק זה בא לגרוע מזכותו של מיטיב לתבוע את הטבת הנזק לפי עילה אחרת, ובלבד שלא יגבה לפי כל תביעותיו יותר מסכום הטבת הנזק.
9. קביעת בית משפט כראיה
בית משפט הדן בתביעה לפי חוק זה רשאי, לבקשת המיטיב, לקבל כראיה על אחריות לנזק ועל רשלנות תורמת כל קביעה לענין זה בפסק דין שניתן בתביעת פיצויים עקב אותו נזק ואין עליו ערעור עוד.
10. תחולה
חוק זה חל גם על המדינה.
נתקבל בכנסת ביום י׳ בניסן תשכ״ד (23 במרס 1964).
- לוי אשכול ראש הממשלה
- דב יוסף שר המשפטים
- שניאור זלמן שזר נשיא המדינה
כאן פורסם הנוסח.
- חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף)ס״ח תשכ״ד, 77
- חוק עשיית עושר ולא במשפטתשל״ט, 42
אלה נוסחים אחרים מאותו סוג.
- חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש״ם–1980חוק
- חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט״ו–1955חוק
- חוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור, תשכ״ד–1964חוק
- חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט–1959חוק
- חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ״ה–2024חוק
- חוק לשמירה על זכויותיהם לפיצוי של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן, התש״ע–2010חוק
אלה השאלות שנשאלות על הנוסח הזה.
האם הנוסח הזה עדיין בתוקף?
המקור אינו מציין שהנוסח הזה בוטל או הוחלף. תיקוני סעיף מצוינים מתחתיו, והנוסח המחייב מצוי ברשומות.
כמה סעיפים יש בנוסח הזה?
יש בו 10 סעיפים.
היכן פורסם הנוסח הזה לראשונה?
הפרסום הראשון שהמקור מציין הוא ס״ח תשכ״ד, 77 חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), ואחריו מופיעים פרסום מאוחר אחד.
מה אומר הסעיף הראשון?
כותרת סעיף 1 היא הגדרות.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), תשכ״ד–1964 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.