Law196410 sectionsThe binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
The full text of חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), תשכ״ד–1964, in 10 sections.
This is the full text, word for word.
1. הגדרות
לענין חוק זה –
”הטבת נזק“ – הוצאות שהוצאו או שירות שניתן כדי לתקן נזק גוף, למנוע מניזוק החמרתו של נזק או נזק נוסף או להקל מסבלו, לרבות תמיכה שניתנה לניזוק למחייתו ולמחיית בני ביתו שנצטרך לה עקב הנזק, וכן, אם מת הניזוק, תמיכה כאמור שניתנה לאדם הזכאי לפיצוי בשל כך מאת המזיק;
”נזק גוף“ – לרבות מחלה, ליקוי גופני או שכלי, ומוות.
2. זכותו של מיטיב להיפרע מן המזיק
גרם אדם לזולתו נזק גוף, רשאי מי שהיטיב את הנזק להיפרע את הטבת הנזק מן המזיק עד כדי סכום שהמזיק היה חייב למוטב על פי כל דין בשל גרימת נזק הגוף אלמלא הוטב הנזק על ידי המיטיב.
3.
תיקון: תשל״ט
(בוטל).
4. תחומיה של הזכות
לענין חוק זה אין נפקא מינה אם המיטיב פעל לפי חובה שבדין או שבהסכם או שפעל בהתנדבות; ואין נפקא מינה אם המיטיב הוא אגודה שיתופית שהמוטב אחד מחבריה; אלא שאם היה המיטיב תאגיד העוסק בעסקי ביטוח – למעט תאגיד המבטח את חבריו בלבד – ופעל לפי חוזה ביטוח עם הניזוק או המוטב, לא יהיה זכאי להיפרע לפי חוק זה, אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכותו לפי חוק אחר.
5. סבירותה של הטבת הנזק
אין להיפרע לפי חוק זה אלא הוצאות, שכר שירות ודמי תמיכה סבירים; משכורת או שכר עבודה שמעביד מוסיף לשלם לעובדו בתקופה שהעובד אינו מסוגל לעבודה עקב נזק הגוף, רואים לענין זה כהוצאה סבירה, אלא שאין להיפרע יותר מן המשכורת או שכר העבודה שהיה העובד מקבל אילו היה מסוגל לעבודה; כן רואים כהוצאה סבירה את הכלכלה הניתנת, והשכר המשתלם, על ידי המדינה לחייל בתקופה שלא היה מסוגל לשירות.
6. זכות כלפי מבטח
היה המזיק מבוטח בשל חבותו למוטב, רשאי המיטיב להיפרע לפי חוק זה מן המבטח במידה שהמבטח אחראי כלפי המזיק.
7. זכותו של המוטב
לא יהא המיטיב זכאי לתבוע מן המזיק לפי חוק זה כל סכום מהטבת הנזק ששולם לו על ידי המוטב, והמוטב רשאי להיפרע אותו סכום מן המזיק.
8. שמירת תביעות אחרות
אין חוק זה בא לגרוע מזכותו של מיטיב לתבוע את הטבת הנזק לפי עילה אחרת, ובלבד שלא יגבה לפי כל תביעותיו יותר מסכום הטבת הנזק.
9. קביעת בית משפט כראיה
בית משפט הדן בתביעה לפי חוק זה רשאי, לבקשת המיטיב, לקבל כראיה על אחריות לנזק ועל רשלנות תורמת כל קביעה לענין זה בפסק דין שניתן בתביעת פיצויים עקב אותו נזק ואין עליו ערעור עוד.
10. תחולה
חוק זה חל גם על המדינה.
נתקבל בכנסת ביום י׳ בניסן תשכ״ד (23 במרס 1964).
- לוי אשכול ראש הממשלה
- דב יוסף שר המשפטים
- שניאור זלמן שזר נשיא המדינה
This is where the text was published.
- חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף)ס״ח תשכ״ד, 77
- חוק עשיית עושר ולא במשפטתשל״ט, 42
These are other texts of the same kind.
- חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש״ם–1980Law
- חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט״ו–1955Law
- חוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור, תשכ״ד–1964Law
- חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט–1959Law
- חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ״ה–2024Law
- חוק לשמירה על זכויותיהם לפיצוי של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן, התש״ע–2010Law
These are the questions people ask about this text.
Is this text still in force?
The source does not mark this text as repealed or replaced. The amendments of a section are noted under it, and the official gazette holds the binding text.
How many sections does this text have?
It has 10 sections.
Where was this text first published?
The first publication the source lists is ס״ח תשכ״ד, 77 חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), and 1 later publication is listed after it.
What does the first section say?
Section 1 is titled הגדרות.
The text on this page is adapted from the entry חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), תשכ״ד–1964 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.