סעיף 41 לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, הגדרות – פרק ט׳.

בפרק זה –

”חברה מנהלת“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל;

”מאסדר“ – כהגדרתו בסעיף 1 וכן –

(1)לעניין עוסק – הממונה על הגנת הצרכן;

(2)לעניין מבטח וחברה מנהלת – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על הביטוח;

(3)לעניין בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים;

”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;

”הסכום הבסיסי“ – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לעניין נותן שירותי תשלום שהוא תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – 100,000 שקלים חדשים;

(2)לעניין נותן שירותי תשלום שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא בעל רישיון בסיסי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים – 50,000 שקלים חדשים;

(3)לעניין נותן שירותי תשלום שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא בעל רישיון מורחב כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים – 100,000 שקלים חדשים;

(4)לעניין נותן שירותי תשלום שהוא בנק הדואר – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על בנק הדואר בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 109ב(ד) לחוק הדואר;

(4א)לעניין נותן שירותי תשלום שהוא חברת תשלומים – הסכום הבסיסי לעניין חברת תשלומים, כמפורט בתוספת השנייה לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

(5)לעניין מוטב שהוא עוסק – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על העוסק בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 22ג(א) לחוק הגנת הצרכן;

(6)לעניין מוטב שהוא מבטח – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על המבטח בשל הפרת הוראה המנויה בחלק א׳ בתוספת השלישית לחוק הפיקוח על הביטוח;

(7)לעניין מוטב שהוא חברה מנהלת – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על החברה המנהלת בשל הפרת הוראה המנויה בחלק א׳ בתוספת הראשונה לחוק הפיקוח על קופות גמל;

(8)לעניין מוטב שהוא בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על בעל רישיון כאמור בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 72(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

(9)לעניין בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על בעל רישיון כאמור בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 72(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים.