סעיף 13 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ״א–1981, נימוקים להגדלת השכר או להקטנתו.

(א)בעת פסיקת שכרו של בעל התפקיד, יביא בית המשפט בחשבון את ההוצאות שהוציא בעל התפקיד במהלך מילוי תפקידו וכן יבחן בכל מקרה, לפי שיקול דעתו, את מידת המאמץ והטרחה שהשקיע בעל התפקיד ומשך הזמן לסיום התפקיד ובהתאם לכך רשאי הוא, מנימוקים שירשמו, להקטין את שכרו או להגדילו.

(א1)ביצע בעל תפקיד פעולות החורגות באופן משמעותי ממסגרת התפקידים השגרתיים שבעדם נקבע לו שכר, רשאי בית המשפט – אם הגיש לו הכונס הרשמי בקשה לכך – לקבוע לבעל התפקיד שכר מיוחד בעד הפעולות האמורות, בהתחשב בתועלת שהן הביאו לנושים ולמעונינים האחרים בפירוק.

(ב)עיכב בעל תפקיד את סיום תפקידו ללא סיבה מספקת, רשאי בית המשפט, מנימוקים שירשום, להקטין את שכרו.

(ג)הפסיק בעל תפקיד למלא את תפקידו לפני סיומו ושולם לו לפני כן סכום כסף על חשבון שכרו, רשאי בית המשפט, מנימוקים שירשום, לצוות על החזרת הסכום ששולם, כולו או חלקו, בתוספת הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, מיום שהסכום שולם ועד ליום החזרתו בפועל.

(ד)הועסק בעל מקצוע כאמור בתקנה 12 ושכרו שולם מקופת החברה, רשאי בית המשפט לנכות את הסכום ששולם, כולו או מקצתו, משכרו של בעל התפקיד.

(ד)(ספרור שגוי במקור): בבוא בית המשפט להגדיל שכר בעל תפקיד או להקטינו יתחשב גם בסכומים ששולמו לבעל התפקיד על פי תקנה 7(א1), אם שולמו.